לרזות ללא מאמץ
לשנות הרגלי אכילה בלי כוח רצון, מאמץ, ומשמעת עצמית

אכילת יתר הינה הרגל מזיק, שההסכמה להמשיך ולהחזיק בו היא ההסכמה להמשיך ולפגוע בעצמנו.
נשאלת השאלה: מדוע איננו משחררים הרגל מזיק זה?
אנו מנסים לשחרר, אבל בשיטות לא נכונות.
הפעלת הכוחות המוכרים: כוח הרצון, השליטה העצמית, המשמעת הפנימית והמאמץ, פוגעת בנו. אלו תותחים כבדים מאוד שאנו מפעילים על עצמנו דווקא בשעת חולשה גדולה שלנו. בצורה זו נוצר מעגל סגור, בו בשעת חולשה (אכילת יתר) אנו פוגעים בעצמנו (עם תותחי השליטה והמשמעת) הופכים לחלשים יותר, וכשאנו חלשים יותר אנו פונים שוב למקרר.
דרך החשיבה החיובית
מודעות –הייה מודע למקום בו אתה נמצא היום. ברגע זה. אי אפשר לטפל במשהו שאיננו מודים בו.
אחריות–את לא אוכלת בגלל שאת מכינה אוכל לבתך ולא יכולה לעמוד בפניו, או בגלל שנשארו הרבה ממתקים מפורים...
אחריות אומרת שאני יצרתי את המצב בו אני נמצאת.
בחירה–כאשר אנו קוראים לעצמנו "מכורים" או אם מתייחסים להרגלים כאל שדים הנמצאים בתוכנו, במקום הזה אין לנו בחירה. אין לנו בחירה אם יש בתוכנו הרגלים של התנהגות, מחשבות ורגשות שהם חזקים מהאדם שאנחנו.
למעשה ההתנהגות שלנו, המחשבות והרגשות כולם מאפיינים ופנים של האדם שאנחנו. כולם מרכיבים אותנו.
השאלה שנשאלת היא לא איך להשתלט על מה שלא מוצא חן בעיני כדי שהוא יישאר בשליטתי, השאלה שנשאלת היא איך אני משחרר אותו.
קבלה ואהבה בחמלה
המקום הנמוך, של אכילת יתר למשל, הוא חלק ממני, ובשעה שאני מפגינה אותו אני מפגינה קושי וחולשה. בכדי לשחרר קושי וחולשה עליי להתמלא בהפכיהם: בעוצמה ובאהבה.
טכניקת הפעולה
בכל פעם שאני מחסלת את המזנון בחתונת קרובים רחוקים, עליי:

 

  1. תזכורת הבחירה –להזכיר לעצמי כי אני בחרתי כרגע לעשות זאת. תזכורת הבחירה יכולה להיעשות אפילו כמה ימים לאחר מכן. זוהי אמירה אישית, פנימית, שמחזקת את המודעות, האחריות והבחירה שלי בחיי.
  2. מסלול של אהבה עצמית– אהבה עצמית כוונתה התייחסות רכה וחומלת כלפיי עצמי ביומיום ובמיוחד בכל פעם  שאני מפגינה את חולשותיי בהרגלים מזיקים. אהבה עצמית היא השאלה: האם הדרך שאני מתנהג עכשיו היא אוהבת לעצמי?

אם התשובה שלילית – אני אוכלת מזונות שאינם בריאים לי, בצורה שאינה מכבדת אותי, בכמות שאיני זקוקה לה – ברגעים אלה עליי להעניק לעצמי חיבוק גדול!
אם נפלתי, עליי לעזור לעצמי לקום, בעדינות ובחמלה, ולא להלקות עצמי ולהחליש עצמי עוד יותר.
מודעות עם לקיחת אחריות על אכילת היתר, לצד תזכורת הבחירה ועבודת אהבה לעצמי כל הזמן ובמיוחד כשאני מפגינה את ההרגל המזיק, תבטיח בניית אדם אהוב בתוכי. אדם אהוב זה לא יזקק או ירצה, באופן טבעי וללא מאמץ, לפגוע בעצמו.

 

  1. העברת האנרגיות להווה–כדי שנרזה ולא רק "נרצה לרזות", עלינו להעביר את האנרגיות ותשומת הלב שלנו מרצון למציאות הווה.

כל דבר שאנו רוצים אנו מכריזים למעשה על חסרונו. בצורה זו אנו מתמקדים בחסרונו במקום במימושו.
ולכן, לאחר שהכרזנו שאנו רוצים, עלינו לעזוב את הרצון ולפנות לפעולה שתמקם אותנו במימוש:
פעולה–כל מה שביכולתי לעשות כדי להקל ולממש את תהליך ההרזיה.
תמונת דמיון – ליצור תמונת דמיון של התוצאה (המציאותית) הנכספת בעיני ולהעלות אותה בדמיוני עם היקיצה ועם השכיבה לישון.
הודיה–אמירת תודה ממקמת אותי בתוך ההווה ומאפשרת הגשמה של הרצון. בד"כ אנו משחררים אמירת תודה כשהרצון ממומש. כעת אנו מתבקשים לומר תודה כדי לממש רצון...
בשעה שאנו מעלים את תמונת הדמיון האידיאלית, להוסיף את המשפט הבא (בשפת הווה חיובית):


אני מודה על תהליך ההרזיה. אני מודה על כך שבכל יום שעובר וככל שהימים חולפים אני הופכת רזה ובריאה יותר ויותר. וכך הוא!
וכך יהיה!
בהצלחה, שירלי נס ברלין
 

 

שלח
  • שלח