יוסי לרמן, כמעט בן 50, נשוי ואב לארבעה ילדים
.

לפני שהגעתי ל"מיריקל" הייתיגמלאי מאושר ושמן.זמן קצר לפני שהצטרפתי לקבוצת התמיכה של "מיריקל" חזרתי מטיולג’יפים בפטרה.כשהבטתי בתמונות מהטיול לא אהבתי את מה שראיתי והבנתי שאני חייבלרדת במשקל "חשבתי שאני נראה כמו בחודש תשיעי".
 
בן דודי סיפר ליעל הקבוצות של "מיריקל" והסכמתי לנסות ולהצטרף.ידעתי שאני בסביבות המאה קילו, כךשלא חטפתי שוק בשקילה הראשונה, אבל הייתי די סקפטי. בעבר כבר הורדתי 20 ק"ג, שאחרכך חזרו אליי עם תוספת של עוד עשרה.
 
בפגישה הראשונה הכרתי את מירי. בחורהנחמדה, חברית, שמשדרת הרבה רוגע.
מה שאהבתי זה שמירי קראה לזה ’תכנית’ ולאדיאטה.
 
בחודש הראשוןהורדתי 5 ק"ג והתחלתי לחייך.די מהר התחלתי לשלב פעילות גופנית- הליכה ביחד עםאשתי. ראיתי שאני לא מזיע וקניתי לי אופני הרים. התחלתי בנסיעה של 5 ק"מ ואז 7 ק"מ,16 , ,20והיום אני כבר נוסע  40 ק"מ.

התמכרתי לפעילות הגופנית. אני עושה ספינינג, שוחה ורוכב עם האופניים בשטח.בשמונה חודשיםבתכנית הורדתי 30 ק"ג, ירדתי ממידה 52 למידה 42 והגעתי למשקל שמירה.לפנישהצטרפתי ל"מיריקל" הכולסטרול שלי עמד על 208. היום הוא 150.אני מרגיש צעיר ב-20  שנה. יש לי מרץ ואנרגיה ואני מאוד פעיל.

פשוט הצלתי את החיים שלי.
יצאתי מעבדותלחירות - מעבדות של אוכל לחירות רוחנית.

מהם הדברים החשובים ביותר שלמדתי בתהליךהזה? שהקבוצה היא הדבר הכי חשוב שיש. צריך לבוא לקבוצה כל שבוע. אם לא הייתי משתתףבקבוצה לא הייתי יורד. הייתה לי מחויבות גדולה לקבוצה ולחברים בה. בקבוצה קיבלתיטיפים, טכניקות ושיתוף. הרגשתי שאני לא לבד.
גם היום, אחרי שהגעתי למשקל שמירה,אני ממשיך להגיע לקבוצה. אני יודע שכל עוד אמשיך להגיע לקבוצה לא אעלהבמשקל.

בהצלחה לכולם,
 

 

שלח
  • שלח