שמי שמוליקזגריזק אני בן 42 , נשוי ואב לשלושה ילדים,
בן 15, בת 11 ובת חודש. הורדתי40 ק"ג ממשקלי ואני שומר על משקלי מזה 6 שנים.
נולדתי במשפחה שחרטה על דגלה אוכל = בריאותו לכן צריך לאכול הרבה על מנת לגדול ולהיות בריאים וכל המרבה הרי זה משובח. כמובן שזה כלל גם את כל הקלישאות כמו "הכוח בצלחת"ולא שותים בזמן הארוחה, אלא רק בסיומה כדי שלא תבוא השתייה חלילה על חשבון בשר או תוספת.
באשר לפעילות גופנית- אף פעם לא רציתי לשמוע והיו לי כל הפטורים משעורי התעמלות ובריכה כבר מגיל ביה"ס היסודי ולאורך כל הדרך בהמשך.
את הדיאטה הראשונה שלי עשיתי בגיל16 ומאז החלה מסכת ההתעללויות שעבר גופי בעזרתי האדיבה, שכללו את כל דיאטות הבזק למיניהן, מרק, כרוב, דיקור, רפואה טיבטית, הפרדת מזונותאטקינס, ד"ר חרמון, מרזי מורית,כדורים, אבקות ועוד כאלה שאינני זוכר כרגע אבל היועוד…..
הנוהל היה קבועוידוע- ירידה דרסטית במשקל בתחילת הדיאטה עד לרגע המשבר ואז אכילה בולמוסית ובזמןקצר עלייה במשקל שאיכשהו תמיד הביאה אותי למצב ששקלתי יותר ממה שהייתי כשהתחלתי אתהדיאטה.
לפני כ-6 שנים הגעתי לקבוצת תמיכה אצל מירי סניצקי
רק לאחר שהורדתי 30 ק"ג ולאחר תקופת משבר בההתחלתי לעלות חזרה "נפל לי האסימון "וחזרתי למסלול כאשר הפעם הגישה הייתה: "אני לא עושה דיאטה אלא משנה את הרגלי האכילה שלי. התחלתי לשלב פעילות גופנית ושתיית מים תוך כדי ביצוע התוכנית והקפדה על הגעהלקבוצות באופן קבוע מדי שבוע.
הביטחון והאמונה בתוכנית גרמו לי לשנות את הרגלי האכילה שלי לסדר יום מסודר ומאורגן. כשבסה"כ ההשקעה שלי הייתה תוספת של 10 דקות ביום לצורך הכנת כריכים או ירקות ופרי טרם יציאתי מהבית.
פתאום מצאתי את עצמי מבלה בחנויות בגדים יותר מאשר במסעדות.
הביטחון העצמי שלי גבר, אני מרגיש רענן ובעל מרץ וברוך השם הבדיקות התקופתיות שלי מראות שהגוף שלי בריא ואני כמעט לאמגיע לרופא בקופת החולים.
בעבר היו מלוותאותי "המחשבות הרעות":
מה יגידו המכרים שלא פגשתי הרבה זמן באשר לאיך שאני נראה? האם הםשוב יעירו ליעל עודף משקלי?איך אנישוב עושה את זה לעצמיעם האכילה הבלתי נשלטת הזו?
הרגשות הללו חלפו, ואותם החליפה תחושה נפלאה:
לקום בבוקר ולהתלבש מבלי לשבור את הראש איך אני מסתיר את העודפים. דבר שגורם לרמת רוגע ושקטשלא ידעתי בעבר.
חשוב מאד להדגישכי רק סבלנות והקפדה על כללי התכנית היא הדרך הבטוחה והנכונה תביא לתוצאות.